להיות הורים...
להיות הורים הנו אחד התפקידים המשפיעים ביותר על איכות חיינו, לא משנה איזו השכלה, רמת פרנסה, או באיזה שלב התפתחותי אנחנו, לכולנו כדאי להציץ בחוברת ההוראות, "איך מפעילים נכון" את הקסם הזה שנקרא ילדים.
באחד הימים הוזמן מרצה זקן לשאת הרצאה בנושא "אבני היסוד לגידול ילדים מוצלחים ומאושרים" בפני קבוצה של פרופסורים מהפקולטות למדעי ההתנהגות. למרצה הוקצתה שעה אחת להעביר את החומר. בעמדו בפני קבוצת האליטה הזאת, שהיו מוכנים לרשום כל מילה אשר תצא מפיו, העביר הזקן את מבטו ביניהם באיטיות, ולאחר מכן אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי" . מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו לפניו. אחר כך הכניס לתוכו, 12 אבנים והניחן בעדינות, זו אחר זו, בתוך המיכל. כאשר התמלא לגמרי, הרים המרצה את מבטו אל תלמידיו ושאל: " האם המיכל מלא?". כולם השיבו: "אכן - כן". המרצה המתין מספר שניות והוסיף: "האומנם?", התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. הוא שפך את אבני החצץ אשר הסתננו בין האבנים הגדולות, עד שירדו לתחתית המיכל. הרים מבטו, אל הקהל ושאל: "האם מלא המיכל?" עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב: "כנראה שלא".
נכון, אמר המרצה הזקן והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל, והחול מלא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו. האם המיכל מלא? הפעם ללא היסוס השיבו חבורת הפרופסורים,"לא!". הזקן הרים את מבטו, חייך בחום לקהל ושאל : "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?" בחושבו על נושא ההרצאה השיב אחד הפרופסורים הנועזים והזריזים שבין מאזיניו: " אנו למדים כי גם אם נדמה שעשינו הכל למען ילדינו, אם באמת מתאמצים, תמיד ניתן להוסיף עוד ולהעניק להם יותר".
"לא זאת, ידידי הצעיר" השיב הזקן בחום, "האמת הגדולה שאליה אני מכוון היא: יש להכניס למיכל קודם את האבנים הגדולות, אחרת לעולם לא נוכל להכניס את שאר הדברים". אמר, הסתובב ועזב את האולם.
אנו עושים בשביל ילדנו הכל; רושמים אותם לכל החוגים החשובים, לאנגלית ולבלט. כשמגיע סופ"ש וכל רצוננו לנוח משבוע העבודה, אנו לא מוותרים ונוסעים לאטראקציה החדשה בקצה הארץ גם אם מצבנו הכלכלי לא מזהיר, גם אם זמן הבילוי עם המשפחה לא רב, נעשה הכל בכדי לא להחסיר מהם מאום. יחד עם זאת, האומנם זה מה שנחוץ? למה אנו זקוקים בכדי שילדנו יהיו מאושרים? מה צריך להכניס קודם למשפחה שלנו?
התשובה שמציע כותב שורות אלו קשורה ליישום העקרונות של הסביבה הרגשית הבריאה בבית.
מבין העקרנות העיקריים:
היכולת לראות את החיובי בילד ולחזק את הכוחות שבו.
גבולות נושמים וסמכות מיטיבה.
הבנת משמעות עולם הרגשות ויכולת להקשבה פעילה.
יחסים תקינים בין ההורים.
כל ילד וכל משפחה בעלי מאפיינים יחודיים. קשה לטעון כי קיימת חוברת הפעלה לילדים. יחד עם זאת, ניתן ללמוד את הדרכים ליצירת הסביבה הרגשית הבריאה המתאימה לילדים והוריהם במשפחה.
להיות הורים הנו אחד התפקידים המשפיעים ביותר על איכות חיינו, לא משנה איזו השכלה, רמת פרנסה, או באיזה שלב התפתחותי אנחנו, לכולנו כדאי להציץ בחוברת ההוראות, "איך מפעילים נכון" את הקסם הזה שנקרא ילדים.
באחד הימים הוזמן מרצה זקן לשאת הרצאה בנושא "אבני היסוד לגידול ילדים מוצלחים ומאושרים" בפני קבוצה של פרופסורים מהפקולטות למדעי ההתנהגות. למרצה הוקצתה שעה אחת להעביר את החומר. בעמדו בפני קבוצת האליטה הזאת, שהיו מוכנים לרשום כל מילה אשר תצא מפיו, העביר הזקן את מבטו ביניהם באיטיות, ולאחר מכן אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי" . מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו לפניו. אחר כך הכניס לתוכו, 12 אבנים והניחן בעדינות, זו אחר זו, בתוך המיכל. כאשר התמלא לגמרי, הרים המרצה את מבטו אל תלמידיו ושאל: " האם המיכל מלא?". כולם השיבו: "אכן - כן". המרצה המתין מספר שניות והוסיף: "האומנם?", התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. הוא שפך את אבני החצץ אשר הסתננו בין האבנים הגדולות, עד שירדו לתחתית המיכל. הרים מבטו, אל הקהל ושאל: "האם מלא המיכל?" עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב: "כנראה שלא".
נכון, אמר המרצה הזקן והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל, והחול מלא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו. האם המיכל מלא? הפעם ללא היסוס השיבו חבורת הפרופסורים,"לא!". הזקן הרים את מבטו, חייך בחום לקהל ושאל : "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?" בחושבו על נושא ההרצאה השיב אחד הפרופסורים הנועזים והזריזים שבין מאזיניו: " אנו למדים כי גם אם נדמה שעשינו הכל למען ילדינו, אם באמת מתאמצים, תמיד ניתן להוסיף עוד ולהעניק להם יותר".
"לא זאת, ידידי הצעיר" השיב הזקן בחום, "האמת הגדולה שאליה אני מכוון היא: יש להכניס למיכל קודם את האבנים הגדולות, אחרת לעולם לא נוכל להכניס את שאר הדברים". אמר, הסתובב ועזב את האולם.
אנו עושים בשביל ילדנו הכל; רושמים אותם לכל החוגים החשובים, לאנגלית ולבלט. כשמגיע סופ"ש וכל רצוננו לנוח משבוע העבודה, אנו לא מוותרים ונוסעים לאטראקציה החדשה בקצה הארץ גם אם מצבנו הכלכלי לא מזהיר, גם אם זמן הבילוי עם המשפחה לא רב, נעשה הכל בכדי לא להחסיר מהם מאום. יחד עם זאת, האומנם זה מה שנחוץ? למה אנו זקוקים בכדי שילדנו יהיו מאושרים? מה צריך להכניס קודם למשפחה שלנו?
התשובה שמציע כותב שורות אלו קשורה ליישום העקרונות של הסביבה הרגשית הבריאה בבית.
מבין העקרנות העיקריים:
היכולת לראות את החיובי בילד ולחזק את הכוחות שבו.
גבולות נושמים וסמכות מיטיבה.
הבנת משמעות עולם הרגשות ויכולת להקשבה פעילה.
יחסים תקינים בין ההורים.
כל ילד וכל משפחה בעלי מאפיינים יחודיים. קשה לטעון כי קיימת חוברת הפעלה לילדים. יחד עם זאת, ניתן ללמוד את הדרכים ליצירת הסביבה הרגשית הבריאה המתאימה לילדים והוריהם במשפחה.